נבחרת
הכותבים
טיול לסופ"ש: אל צפת

טיול לסופ"ש: אל צפת

העיר צפת, מן העתיקות שבערי ישראל, טובלת ביופי הררי ירוק ומציעה שפע של פינות חמד נסתרות ותחושת קדושה שמרחפת מעל לסמטאות העתיקות


העיר צפת מתנשאת לגובה של 834 מטרים מעל לפני הים. גבוהה, מבודדת, מוקפת הרים גבוהים ונוף ירוק.

 

 

הגובה הרב יוצר תחושת קרבה אל היושב במרומים, וזאת ניכרת בסמטאות העיר ובמראות הבתים העתיקים, ולפרקים נראית כאילו שהיא קורנת אף מפניהם של התושבים.

תחושת הקרבה לשמים, או אולי האוויר הדליל, הביאו לכאן לפני דורות את המקובלים ואנשי תורת הנסתר, וגם כמה מגדולי הרבנים והצדיקים ובעקבותיהם קהילות מאמינים שחפצו להסתופף לצד גדולי תורה.

מסורת ארוכה של התיישבות יהודית וערבית, ופסיפס אנושי מגוון עשו את העיר צפת לאחת המיוחדות ביותר בישראל, אם כי למרבה הצער גם לכזאת שיש בה מספר מוקדי עוני והזנחה: כמה משכונות של העיר העתיקה "נכבשו" בידי ציבור דתי וחרדי אשר דחק מהן ציבור חילוני.

 

 

בסיור רגלי בין סמטאות העיר מתגלים בתי כנסת עתיקים, חלקם חבויים, ובעלי מלאכה מרתקים שיושבים בחנויות קטנות ואפלוליות.

על מדרונות הר הזיתים שבירושלים קבורים רבים שהאמינו שיהיו ראשונים לקום בעת תחיית המתים עם בוא המשיח, אלא שכאן, בצפת, קבורים אחרים שהאמינו שמשיח בן דוד יגיח דווקא מסמטה אלמונית בתוך עיר המקובלים.

לא נדע לומר מי בחר בחירה נכונה יותר אבל מה שבטוח זה שבית הקברות הציורי של צפת שוכן מול הנוף המרהיב של הר מירון, ולא הרחק ממנו נמצאת אותה סמטה, הצרה ביותר בארץ ישראל, כזאת שכנראה לא מספיק רחבה אפילו למשיח שרכוב על חמור.

המשיח הוא אולי קונספטואלי אבל הסמטה אמיתית לגמרי, וכך כנראה גם חשים תושבי הסמטאות הסמוכות: באחת מהן ראיתי במו עיניי קנקן של מים צוננים ניצב על אדן חלון ולצידו פרוסת עוגה. "כאשר המשיח יבוא", הסביר לי אחד השכנים, "שיתכבד".

 

 

מבעד לחלון אחר, אפלולי, נשמע קולו של ילד קטן שמזמר תפילה, ניגון חרישי שמהדהד בין קירות הבתים ועולה השמימה. מחלון אחר מציץ אברך, שולח את גופו החוצה ותולה את הכביסה הרבה של משפחתו הענפה.

בחצר אחרת, שנסתרת מאחורי גדר אבן, אני מצוטט לויכוח סוער בין צעירים אודות 'פרשת השבוע', אחד מהם מחזק את דבריו בקול רועם ואומר: "אבל ככה שמעתי את הרבי אומר".

סיור בין סמטאות העיר מעלה מצד אחד את רף הסקרנות ומגלה מהר מאד את הפוטנציאל התיירותי האדיר של העיר העתיקה הזאת, ויחד עם זאת גן את תחושת הכעס והצער על ההזנחה והלכלוך שמעיבים על כל היופי הזה.

בסוף השבוע הבא תתקיים בסמוך לקבר רבי שמעון בר יוחאי הילולת ל"ג בעומר, וכרבע מיליון משתתפים יהודים צפויים לקחת בה חלק.

בימים קדומים, כאשר הדרכים ואמצעי התחבורה היו פחות משוכללים, לא יכלו הקשישים והחולים להגיע מן העיר צפת למירון, ולכן אולתר עבורם פתרון מקומי: בסמוך לבית הכנסת על שם האר"י הקדוש, בנקודה שממנה פסגת הר מירון נראית היטב, ישנה רחבה שבקצה שלה ניצב עמוד אבן.

מכאן נהגו לחזות בהילולה מי שנבצר מהם להגיע למירון, ולכבודם גם הודלקה מדורה קטנה כדי לסייע להם לחוש חלק מן ההילולה הגדולה שעל ההר ממול.

 

 

בית הכנסת עצמו, אשר ניצב על המדרון המערבי של העיר, הוקם במאה ה-16, פעמיים חרב אך שוקם וחוזק, וגם כיום הוא משמש כבית תפילה. בתוך בית הכנסת, מעל ארון הקודש, גולפו פיתוחי עץ מרהיבים בעץ זית – מלאכת מחשבת של אמן עץ.

לא הרחק משם, ברובע האמנים של העיר, פועל מקבץ גדול של גלריות, סדנאות אמנים ומוזיאונים קטנים, וגם כמה מסעדות ותיקות ואוטנטיות, ומספק שפע של הזדמנויות לבלות יום רגוע ומהנה.

צילומים: דובי זכאי

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי


תגובות

דובי זכאי

נכתב על-ידי דובי זכאי

עיתונאי, מעצב גראפי ומאייר. עבד בעיתונים הארץ, ידיעות אחרונות ומעריב. כיום כותב באתר 'למטייל' ובעיתונות מקצועית על רכב כבד, ומפעיל את אתר האינטרנט המושקע והמוקפד בתחום הטיולים והרכב dubi-zakai.com. תחומי סיקור: טיולים בארץ ובעולם, רכב כבד, רכבי שטח ומכוניות נוסעים.

ארכיון: