נבחרת
הכותבים
טיול לסופ"ש: אל ציר אלון ועין מבוע

טיול לסופ"ש: אל ציר אלון ועין מבוע

אחד הכבישים היפים בישראל נמתח לאורך סף מדבר שומרון על גבולה המערבי של בקעת הירדן


"נתיב של נופים וטיולים נפתח באחרונה במדבר שומרון והוא מושך מבקרים המבקשים לראות במו-עיניהם את נופי הטבע והאדם המתחדשים ברצועת הבטחון הישראלית לנוכח הירדן". כך נפתח מאמרו של העיתונאי צבי אילן בעיתון 'דבר' ב-24 בספטמבר 1976, אשר מתאר סיור לאורך הציר.

 

 

41 שנים לאחר מכן כבר אי אפשר לכנות את ציר אלון "הכביש החדש במדבר שומרון", אבל עדיין מדובר באחד הכבישים היפים בישראל, ומבין הפחות מוכרים שבהם.

"ציר אלון" הוא פרי יוזמתו של נחמן אלכסנדרון, שהיה בשעתו מנהל האגף לקרקע מיפוי וניקוז בקרן הקיימת, ובימיו הראשונים הוא נקרא 'כביש מדבר שומרון החדש' או 'כביש ספר השומרון'. הכביש נועד לחבר את ישובי האזור העילי של בקעת הירדן עם כביש 'חוצה שומרון' שתוכנן באותה תקופה.

הישובים לאורך הציר סימנו גבול מערבי לבקעת הירדן, אשר לפי "תוכנית אלון" – אשר היה ממנהיגי מפלגת העבודה ובין הוגי ומבצעי ההתנחלות ביהודה ושומרון לאחר מלחמת ששת הימים, אמור היה להישאר בשליטה ישראלית כדי לשמש חיץ בין ישובי גב ההר הירדנים לשעבר לבין ממלכת ירדן.

ציר אלון מורכב מחמישה קטעים שונים לפי תוכנית המספור המע"צית: חלקו הדרומי, מצומת כפר אדומים ועד לישוב מגדלים, נקרא כביש 458. בהמשך, חלקו המרכזי – מצומת מעלה אפרים ועד לצומת חמרה – נקרא כביש 508, וחלקו הצפוני, מצומת בקעות עד לצומת מחולה, נקרא כביש 578. בין לבין ישנם שני קטעים קצרים שממוספרים ככביש 505 וככביש 57, ובסך הכל מדובר בציר שמחבר 14 ישובים יהודיים לאורך 87 ק"מ.

נחש האספלט השחור הזה מתפתל בין הרי מדבר יהודה ופוצע את יפי המדבר, וכשהוא חולף מול הישוב אלון אנחנו פונים ועוצרים ב'מצפה אורית' שהוקם לזכר אורית סגל, תושבת אלון. מכאן פולח הכביש נוף שמשרה עלינו אווירה משכרת של הוד קדומים, ומאפשר תצפית ברורה על הישובים שעל פסגות ההרים ועל גאיות שיורדים אל עבר נחל קלט.

התצפית לכיוון ירושלים ולעומק מדבר יהודה מספקת רקע אידאלי להפסקת קפה רגועה ומרגיעה, ולנוכח המילים החקוקות באבן שבפינת ההנצחה אי אפשר שלא לנגן בראש את השיר "לכל איש יש שם".

בהמשך הכביש צפונה, לאחר סדרה מרשימה של עיקולים, נחבא מקום יפה שנמצא בתהליך שיקום מואץ על ידי אנשי רשות הטבע והגנים. עין מבוע ("עין אל פוואר") הוא מעיין שנובע בפעימות קבועות ובזמנים קצובים אל תוך בריכת אגירה גדולה שלצידה בנו הבריטים תחנה לשאיבת מים. מי המעיין הוזרמו מכאן לכיוון העיר ירושלים וצורפו למפעל המים של העיר.

הסיבה ל"פעימות" הנביעה היא תנאים הידרולוגיים ייחודיים למקום. המים נובעים וממלאים מערה תת קרקעית שהפתח שלה יותר גבוה מן החלל שלה, וכאשר היא מתמלאת נשפך עודף המים החוצה. הפעימה הבאה מתרחשת רק לאחר שמים נוספים מגיעים עד לשפת החלל וגודשים אותו.

 


באתר נטועה חורשת עצי אורן ואקליפטוס עם שולחנות פיקניק, יש גם שביל גישה לבעלי מוגבלויות, ואפשר גם לשכשך בזהירות במעיין. במהלך העבודות לשיקום האתר נתגלו בו מחדש שרידי כנסייה מן התקופה הביזנטית, שנמצאו במקור עוד בשנת 1931, ובתוכה רצפת פסיפס.

המעיין שימש את תושבי הסביבה עוד בימי קדם, ומימיו תועלו לתוך אמות מים קדומות, לכן מומלץ ללכת ברגל כמה עשרות מטרים במורד הנחל ולהתרשם מן האתר כולו. לאחר מלחמת ששת הימים חוברה העיר ירושלים למערכת מים מודרנית ולא היה עוד צורך במי המעיין הזה, ומאז הם ממשיכים לזרום בגלים, בתוך אמת בטון, עד לעין קלט, ומשם אל שטחי החקלאות של העיר יריחו. עוד קודם לכן, בהמשך הערוץ ולאחר עיקול, חפורות בריכות שכשוך קטנות של מים זורמים ולצידן פינות שמוסתרות על-ידי סבך הקנים.

 

כך מגיעים: יורדים מזרחה מכיוון ירושלים על כביש 1 לכיוון ים המלח, ופונים צפונה בצומת מעלה אדומים, אל כביש 458 מול הישוב אלון. בהמשך הכביש מגיעים אל עין מבוע, ולערוץ של נחל פרת.

צילומים: דובי זכאי

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי

 


תגובות

גיל מלמד

נכתב על-ידי גיל מלמד

עיתונאי רכב מאז שנת 1986, מתמחה בכלי רכב, בטיחות בדרכים, ביורוקרטיה ופוליטיקה של התחבורה. כתיבה עיתונאית (בין השאר) במגזינים 'טורבו' ו'מוטו' ובעיתונים היומיים 'ידיעות אחרונות', 'טלגרף', 'מעריב', 'סופהשבוע', 'ג'רוזלם פוסט' ו'ישראל פוסט'. ממקימי המגזין 'מוטו', עורך ראשי של 'טורבו', ועורך תחום הרכב ב'מעריב'.

ארכיון: