חדשות רכב ותחבורה

טיול לסופ"ש: אל מצד חצבה ועיר אובות

כל כך הרבה היסטוריה בפינה נידחת של הערבה, לא הרחק מאחד העצים העתיקים ביותר בישראל, אם לא העתיק מכולם

לא הרחק מעין חצבה נטוע אחד העצים העתיקים ביותר בארץ ישראל, אם לא העתיק מכולם. יש שטוענים שגילו 500 שנים ויש גם מי שמפליגים ואומרים שהוא בן אלף. זהו עץ 'שיזף מצוי', ששורשיו ינקו במשך מאות שנים ממי מעיין שופע שנבע בסביבתו, מעיין שהיה גם אחד ממקורות החיים לישוב שהתקיים לא הרחק ממנו.

 

 

 

לפני אי אילו שנים נתפסו מי המעיין בקידוח של 'מקורות' והנביעה יבשה, מה שכמעט הביא את השיזף הקשיש לקיצו. אנשי קק"ל, במאמץ להצילו, התקינו סביב העץ מערכת טפטפות שמאפשרת לו לשרוד את יובש המדבר. כך ניצב כיום השיזף העתיק, כפוף ברובו ועם חלקי נוף יבשים, אבל עדיין מרשים מאין כמותו וירוק ברובו, כשהוא נישא לגובה של כ-12 מטרים. אגב, עובדה לא חשובה אבל מעניינת אחרת היא ששמו הלטיני של השיזף, Ziziphus spina-christi מתורגם בשפת העם ל'קוצי המשיח' מפני שלפי האמונה הנוצרית הונח על ראשו של ישו "זר קוצים" מענפיו בעת הליכתו ב'ויה דולורוזה', נתיב הייסורים, בדרך לצליבתו.

לא הרחק משם ניצבים שרידי 'מצד חצבה' – תל ארכאולוגי של ישוב ושל מצודת הגנה. הישוב התקיים כאן עוד מתקופת הברזל ועד לתקופה הערבית הקדומה. המצד, שנבנה על מפגש בין הדרך שיורדת ממעלה עקרבים עם הדרך שמגיעה מים המלח, סימן בימי ממלכת יהודה את גבולה הדרומי, והוסיף לתפקד כמצודת הגנה עד לקראת סוף התקופה הביזנטית.
המשמעות האסטרטגית של נקודה זאת לא נעלמה גם מעיני הבריטים, אשר הקימו כאן בתקופת המנדט את משטרת 'עין חוצוב', ובמהלך מלחמת העצמאות, ב'מבצע לוט', השתלט עליה צה"ל וחטיבת גולני התארגנה בה לקראת כיבוש העיקר אילת.

במשך כ-1,500 שנים – מן המאה העשירית לפני הספירה ועד לתקופה המוסלמית המוקדמת, היו ההולכים במדבר מחשבים את דרכם בהתאם למקומות מוצלים ובעיקר לפי מקורות המים, ובין השאר נהגו לחנות תחת השיזף ולהרוות את צימאונם במי המעיין. אגדה עממית מספרת שמי מבין ההולכים בדרך, אולי תחת השפעת השמש הקופחת, הפיץ מתי שהוא שמועה אודות אוצר שהוטמן והוסתר ממזרח לעץ. מן השמועה הזאת נותר בור גדול אשר מעיד ודאי על מישהו שלקח אותה ברצינות גדולה מידי.

 

 

לאחר שמבקרים את העץ העתיק בישראל אסור שלא לפקוד את המצד, אתר ארכיאולוגי שהחל לחשוף את קורותיו בחפירות שהחלו כאן לפני קרוב ל-30 שנים. האתר בנוי משש שכבות עיקריות – הראשונה בהן היא מצודה ישראלית גדולה מן המאה העשירית לפני הספירה, מתקופת דוד ושלמה.

ההנחה היא שמלכי יהודה – יהושפט, אמציה בן יואש ועוזיהו בן אמציה, תרמו כל אחד את חלקו לבניית המצודה, וכיום אפשר להבחין עדיין ביסודות קירות המצודה המקורית ושרידים נוספים.
מצודה זאת נחרבה ברעידת האדמה של שנת 760 לפני הספירה, ועל שרידיה נבנתה בימי המלך יאשיהו מצודה קטנה יותר. מאז החליף המקום ידיים בין הנבטים לרומאים, אלה הקימו עליה "מצודה רומית תקנית מדגם 'קסטלום'" אשר הייתה חלק מקו ההגנה שלהם בדרום ובסיס לבניית הדרך שעולה במעלה עקרבים.

כמעט אלפיים שנים לאחר מכן, בשנת 1967, התגלגל למקום יהודי אמריקני בשם שמחה פרלמוטר אשר ייסד כאן ישוב בשם 'עיר אובות', שהוא הישוב הקטן ביותר בארץ ישראל.
בתחילת הדרך קיים פרלמוטר במקום ישוב עם אורח חיים יהודי-נוצרי דתי, אך לימים התקרב לעדה החרדית בירושלים, ולאחר גלגולים שונים התקבצו במקום מספר משפחות, יהודיות ונוצריות, והמדינה הכירה במקום כחווה חקלאית.

 

 

אם כל אלה לא מספיקים כדי למלא פיסת ארץ לא גדולה במיוחד יש גם מי שמזהים את אחד האתרים הנוספים בסביבה, מצד תמר, אשר נבנה על-ידי הנבטים, עם מצודה שנבנתה לצד העיר המקראית תמר (וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת גָּזֶר וְאֶת בֵּית חֹרֹן תַּחְתּוֹן וְאֶת בַּעֲלָת וְאֶת תמר [תַּדְמֹר] בַּמִּדְבָּר בָּאָרֶץ), אם כי זיהוי זה לא ודאי.

כך מגיעים: נוסעים דרומה על כביש הערבה (דרום כביש 90), וכ-20 ק"מ דרומית לצומת הערבה פונים מן הכביש לפי השילוט "עיר אובות, עין חצבה".

בסביבה 1: מרכז ויידור. מרכז מבקרים חדש שמספר את סיפור ההתיישבות בערבה. המרכז מקיים סיורים (בתשלום) שכוללים סרט בתלת מימד, ביקור בחממות תצוגה וכן ביקור ב"חלל חוויתי מסקרן" שמקנה הצצה אל חיי תושבי הערבה בימינו. המרכז פתוח בכל ימות השבוע.

בסביבה 2: חוות התנינים קרוקוולו. סיור מודרך (בתשלום) שבמהלכו אפשר לראות תנינים מקרוב, החל בגדולים, שאורכם מגיע למספר מטרים ועד לצעירים, כולל תצוגת ביצי תנין באינקובטור ותנינים שזה עתה בקעו מן הביצים. בסוף הסיור אפשר ללטף תנין קטן ולהצטלם איתו.

בסביבה 3: לאוהבי נהיגה: אחת הדרכים היפות והמהנות לנהיגה מתפתלת ב"סרפנטינות" של מעלה עקרבים. עולים, יורדים, עולים. העיקר שנהנים ונוהגים בזהירות.

 

צילומים: דובי זכאי

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי