חדשות רכב ותחבורה

הפרארי של אגדת הפורמולה 1 למכירה

הרכב האישי ששימש את ז'יל וילנב, נהג קבוצת פרארי שמצא את מותו על המסלול ב-1982, מחפש בעלים חדשים ויוצע למכירה פומבית במונקו

ה-308 הוא לטעמנו אחד מדגמי פרארי היפים ביותר שיוצרו אי פעם, אבל מבחינה אספנית, אולי בשל העובדה כי המכונית יוצרה ב-13 אלף יחידות במשך כעשור, מדובר באחד הדגמים הפחות נחשבים של יצרנית האקזוטיקה האיטלקית וגם היום, בעידן בו נראה כי המחירים בסצנת רכבי האספנות איבדו פרופורציה, עדיין ניתן לשים היד על 308 במצב סביר במחירים של החל מ-40 אלף דולרים.
רק לשם השוואה נציין כי המחירים של מכוניות של יצרנים לא אקזוטיים בעליל כמו הסופרה של טויוטה משנות ה-90 עם מנוע 2JZ גבוהים יותר.

עם זאת, יש להניח שהאקזמפלר שבתמונות שלפניכם – 308 GTS משנת המודל 1978 שיוצע בקרוב במכירה הפומבית של RM Sotheby במונקו יחליף ידיים בעבור סכום גבוה בהרבה לא בגלל שמדובר ב-308 שונה מהאחרות אלא בגלל זהות הבעלים הראשון שלה, נהג הפורמולה 1 ז'יל וילנב.
וילנב הצרפתי-קנדי הצטרף לסבב הפורמולה 1 ב-1977. הוא רשם הופעה בודדת במדי קבוצת מקלארן ולאחר מכן עבר לפרארי, השתתף עבורה בשני המרוצים שסגרו את העונה ומשנת 1978 הפך לנהג רשמי של הקבוצה עד למותו הטרגי במהלך מקצי הדירוג לגרנד פרי הבלגי בשנת 1982.
על אף שלא זכה בתואר אליפות וניצח במהלך השנים רק ב-6 מרוצי פורמולה 1, וילנב נחשב לאחד הנהגים האייקונים בתולדות הפורמולה 1 – מהיר בצורה יוצאת דופן, נלחם עד לסוף אך מצד שני ג'נטלמן ואין ספק שאילולא מותו הוא היה מגיע לעוד הרבה הישגים על המסלול.

את ה-308 הוא קיבל כרכב ת"ש צמוד באופן אישי מאנזו פרארי עם החתמתו כנהג קבוע של קבוצת סקודריה פרארי ולמעשה זו הייתה המכונית היומיומית שלו. מעבר לנסיעות מנהליות לסופר השכונתי, אנשי פרארי יודעים לספר כי פעם התקשרו לביתו של וילנב וביקשו ממנו להגיע בהקדם האפשרי למראנלו כדי לבדוק משהו במכונית המרוץ והופתעו  לראות את וילנב מחנה את רכבו בחניית הסדנה בתוך לא יותר משעתיים וחצי, לאחר שגמא את 435 הקילומטרים מהריביירה לאזור מודנה הכוללים לא מעט כבישים הרריים מפותלים במהירות ממוצעת של כ-180 קמ"ש.

לאחר מותו הטרגי על המסלול בבלגיה ב -1982, ה-308 שהוצמדה לוילנב כרכב חברה אך לא באמת הייתה בבעלותו, הוחזרה לפרארי ונשמרה במשך מספר שנים.
אחר כך הרכב נמכר לאיש עסקים ממודנה הסמוכה שנתן את המכונית במתנה לאשתו שהחזיקה אותה עד 2010, לאחר מכן הרכב נמכר לבעלים מדנמרק ושנתיים מאוחר יותר פרארי פנתה אליו וביקשה להשאיל את המכונית על מנת שזו תוצג בתערוכה מיוחדת במוזיאון הצמוד למפעל פרארי באיטליה.

בקרוב הפרארי המיוחסת שבכל חיה צברה פחות מ-40 אלף קילומטרים תוצע במכירה פומבית במונקו.