נבחרת
הכותבים
הנגשת תחנות אוטובוס תסתיים באיחור של יותר משנתיים

הנגשת תחנות אוטובוס תסתיים באיחור של יותר משנתיים

עד סוף 2014 אמורה הייתה להסתיים הנגשת תחנות אוטובוס עירוניות, אלא שכעת מתברר שרק בעוד כשנתיים תושלם תכנית הנגשה רב-שנתית שפרסם משרד התחבורה ב-2010. בדיון שנערך במליאת הכנסת הזהיר ח"כ יצחק וקנין כי "אנשים עם מוגבלויות נופלים בין הכיסאות בטיפול הזה"


חדשות רכב – משרד התחבורה מודה: תכנית להנגשת תחנות עירוניות של קווי אוטובוס תסתיים באיחור של שנתיים לפחות. בתכנית רב-שנתית שפרסם משרד התחבורה ב-2010 נקבע כי הנגשת התחנות העירוניות תסתיים לכל המאוחר בסוף 2014, אך כעת מתברר כי המשרד רחוק מלעמוד ביעד. ומי שמעיד על האיחור הוא לא אחר מאשר שר התחבורה, ישראל כץ, שאמר אתמול (ד') במליאת הכנסת כי עד כה הסתיימה הנגשת כ-85% מהתחנות העירוניות, ורק בעוד כשנתיים צפויה השלמת ההנגשה של כל התחנות.

וזה היה אותו שר שהבהיר בתכנית הרב-שנתית מ-2010 כי "עד סוף שנת 2014, כל תחנות האוטובוס תהיינה נגישות ומשולטות בשילוט נגיש על-פי חוק". למעשה, משרד התחבורה לא הפר רק את הבטחת השר. תקנות שנכנסו לתוקף בשנת 2003 קבעו במפורש כי "בסוף 2014 אמורים כל האוטובוסים הנוסעים בערים להיות נגישים, וכן צריכות להסתיים כל פעולות ההנגשה, כולל השילוט, של כל תחנות האוטובוסים בערים".

כמו במקרים רבים אחרים, נראה שהבעיה העיקרית ביישום תכנית ההנגשה היא שיתוף הפעולה הלקוי בין משרדי ממשלה ורשויות מקומיות. "הבעיה האקוטית ביותר (היא) הביצוע של הרשויות", טען אתמול במליאה ח"כ יצחק וקנין, "ברוב הרשויות זה לא מתבצע. (ב)חלק מהרשויות זה מתבצע, אבל במרבית הרשויות צריך מישהו שידחוף את הנושא הזה, כי לצערי הרב, אנשים עם מוגבלויות נופלים בין הכיסאות בטיפול הזה".

פתרון אפשרי לבעיה הוא אכיפה נגד ראשי רשויות מקומיות שלא מקיימות את חובתן להנגיש תחנות אוטובוס בתחומן. לדברי שר התחבורה, החל מ-1 בינואר מבצע משרד המשפטים – באמצעות נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – אכיפה נגד רשויות שלא מבצעות הנגשה, כאשר ראשי הרשויות עצמם חשופים לצווים אישיים. אלא שהפניית האשמה באופן בלעדי לרשויות המקומיות אינה מוצדקת. למשרדי הממשלה, ובעיקר למשרד התחבורה, יש חלק בליקויים שגורמים לעיכוב בהנגשת התחבורה הציבורית לבעלי מוגבלויות.

למשל, משרד התחבורה אמור לקדם תקנות שיחייבו הנגשה חושית באוטובוסים עירוניים. אלא שלפי דו"ח של משרד המשפטים מאוקטובר 2014, התקנות לא קודמו כראוי: "אמנם, שר התחבורה העביר את התקנות לאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ביום 19.2.2012, (ו)משרד התחבורה העביר לוועדה נוסח מתוקן בחודש ספטמבר 2012. (אולם) עם כינון הכנסת ה-19, ביום 5 בפברואר 2013, היה על שר התחבורה להגיש את התקנות מחדש לאישור הכנסת, כדי לאפשר המשך דיון בהן, אך טרם (עד אוקטובר 2014, ש.ה) עשה כן".

יתרה מכך, הנגשת תחבורה ציבורית עירונית תפתור חלק אחד בלבד מבעיית הנגישות. ראשית, רק חלק קטן מהרשויות המקומיות נכללו בתכנית ההנגשה של משרד התחבורה (כשליש), כאשר יש ישובים רבים שכלל אינם נגישים לתחבורה ציבורית. לכך מתווספת בעיית נגישות בקווים בינעירוניים, ובעניין זה ראוי להזכיר את הערת הצוות שכתב את תכנית ההנגשה של משרד התחבורה: "הגיעה העת לטיפול בהנגשתם גם של הקווים הבינעירוניים – זכותם של אנשים עם מוגבלות לנוע מעיר לעיר בתחבורה ציבורית נוחה ובטוחה, אינה נופלת מזכותו של כל אזרח אחר".


תגובות

שחר הזלקורן

נכתב על-ידי שחר הזלקורן

עיתונאי רכב מאז שנת 2000, כתב וערך בעיתונים 'הארץ', 'גלובס' ומגזיני 'מוטו-מדיה'. כתב באתר החדשות YNET. מתמחה בנהיגה, מבחני רכב, בטיחות בדרכים, תחבורה בישראל ופוליטיקה של התחבורה.

ארכיון: