נבחרת
הכותבים
האיחוד האירופאי שוקל חיוב התקנת מערכות בטיחות ברכב

האיחוד האירופאי שוקל חיוב התקנת מערכות בטיחות ברכב

נציבות האיחוד האירופאי בחנה במשך שנתיים 55 מערכות ואמצעי בטיחות שונים, ושוקלת לחייב את כל יצרניות הרכב להתקין 19 מתוכם


"האיחוד האירופאי הגיע להישגים הטובים ביותר בעולם בתחום הבטיחות בדרכים, וכבישי אירופה הם הבטוחים ביותר בעולם – והכל בזכות השקעה בניהול הבטיחות בדרכים וביישום והטמעת אמצעי בטיחות חדישים". כך נטען בדו"ח חדש שהפיצה השבוע נציבות האיחוד האירופאי אשר מסכם כשנתיים של מחקר שנועד לשמר את ההישג הזה ולהעצים אותו.

 

AEB

 

נציבות האיחוד מדווחת על הפחתה של 53% במספר הרוגי תאונות הדרכים באירופה בין השנים 2001 ל-2014 (למרות הגידול במספר כלי הרכב וסך הנסועה ביבשת), ובאותה נשימה גם על כך שרוב האמצעים שננקטו בעבר הרחוק מיצו את עצמם ואלה שיושמו בשנים האחרונות עדיין לא נפוצים מספיק כדי לחזק את מגמת הירידה שהושגה עד כה. בנוסף, הפעם האחרונה שבה עדכן האיחוד האירופאי את דרישות החובה שלו בנוגע לכלי רכב הייתה בשנת 2009, ומאז חלו התפתחויות טכנולוגיות חשובות בתעשיית הרכב.

האיחוד הציב לעצמו יעד אסטרטגי לצמצם את מספר הרוגי תאונות הדרכים מ-31,000 בשנת 2010 לפחות מחצי – 15,000 בשנת 2020, ולצורך זה פנתה בשנת 2014 הנציבות אל כל מי שיש לו יד, רגל או עניין בתחום הבטיחות בדרכים והכריזה על פרויקט מחקר שנועד לאתר את הטכנולוגיות היעילות ביותר לצמצום תאונות.

במסגרת המחקר זוקקו 55 פרויקטים והצעות מתוך כלל הפניות שנחתו על שולחנם של החוקרים, ואלה נבחנו על פי מקדמים של עלות-תועלת, כשהיעד הוא איתור המערכות המבטיחות ביותר במטרה להפוך אותן לנפוצות ככל האפשר.

בתום כשנתיים של מחקר פרסמה השבוע מועצת האיחוד את התוצאות המפורטות ואת ההצדקה לבחירת 19 אמצעים ומערכות מבטיחים במיוחד, אשר צפויים להפוך בשנים הקרובות לדרישות חובה בכלי רכב באירופה.

כמה מן האמצעים מוכרים לנו, וחלקם אף הפכו במידה זו או אחרת לאמצעי חובה מפני שבלעדיהם לא יכולות יצרניות הרכב לזכות בציון הבטיחות המרבי של חמישה כוכבים במבחני הבטיחות של פרויקט Euro NCAP. בין אלה בולטות, למשל, מערכת התראה מפני תאונה אשר משולבת בבלימת חירום אוטונומית (AEB) שכמותה מוצעת למשל כסטנדרט בקיה ספורטאז' וביונדאי איוניק, וגם מערכת התראה מפני סטייה מנתיב הנסיעה.

 

Ford Focus - AEB Tests

 

אחד התחומים שבהם נוגע הדוח החדש הוא חוסר השוויון בין מדינות שונות באירופה, לאור העובדה שיצרניות רכב "מקלפות" חלק מן הציוד הבטיחותי כשהן מוכרות דגמי מכוניות שונים בשווקים בפחות עשירים ביבשת. כדי לשפר את רמת הבטיחות באותן מדינות מתכוונת הנציבות להמליץ על הכללת המערכות הנבחרות כדרישת חובה, וכך למנוע מן היצרניות אפשרות לחסוך על חשבון הבטיחות.

מומחי האיחוד מבחינים בארבעה תחומים עיקריים שבהם צפויים ההישגים המשמעותיים ביותר: אמצעי בטיחות אקטיביים, אמצעי בטיחות פאסיביים, שדרוג בטיחות במשאיות וכלי רכב כבדים, ושיפור הבטיחות של רוכבי אופניים ומשתמשי דרך פגיעים – כלומר הולכי רגל בכלל ובמיוחד ילדים וקשישים.

המערכות המומלצות בתחום הבטיחות האקטיבית הן מערכת לבלימת חירום אוטומטית (AEB), התאמת מהירות "אינטליגנטית" (התאמת מהירות הנסיעה למהירות החוקית באזורים שונים על בסיס מערכת הניווט ומערכת לזיהוי תמרורים), מערכת התראה מפני סטייה מנתיב הנסיעה ומערכות לזיהוי והתרעה מפני נמנום וחוסר ריכוז של הנהג.

בתחום הבטיחות הפסיבית ממליץ המחקר על 'תצוגת בלימת חירום' (הבהוב של תאורת הבלימה בעת ביצוע תמרונים חריגים), התראת חגירת חגורת בטיחות בכל המושבים (ולא רק בקדמיים), שדרוג מבחני הריסוק בתחומי החזית, הצד והפגיעה מאחור, סטנדרטיזציה של ממשק למניעת נהיגה תחת השפעת אלכוהול, ניטור נתוני נהיגה וניטור לחץ האוויר בצמיגים.

בתחום המשאיות והאוטובוסים ממליץ המחקר על שיפור מבנה החזית של כלי הרכב כדי להשיג הגנה טובה יותר על הנהגים, עיצוב בטיחותי של הפגוש האחורי וכן של צדדי המרכב, כדי לשפר את ההגנה על כלי רכב נמוכים שפוגעים במשאית מאחור או מן הצד, וכן מערכות לבטיחות אש באוטובוסים.

בתחום הבטיחות של הולכי רגל ורוכבי אופניים ממליץ המחקר על הטמעת מערכות לזיהוי והתרעה מפני הולכי רגל ורוכבי אופניים (והחיבור שלה אל מערכות בלימת חירום אוטומטיות), שיפור העיצוב של הקורות הקדמיות של מכוניות ('קורות A') והתקנת מערכות זיהוי של משתמשי רגל פגיעים בעת נסיעה לאחור.

מכאן והלאה, כאמור, צפוי האיחוד האירופאי לשקול אילו אמצעים יחויבו בחקיקה כלל אירופאית, וזאת בין השאר מתוך ראיה שלוקחת בחשבון לא רק את הבטיחות לכשעצמה אל גם את "הדרבון של חדשנות ושל השקעה אשר תייצר מקומות עבודה-איכותית באיחוד האירופי כדי לחזק את כושר התחרות של התעשיות במדינות האיחוד".

בשלב זה מופץ הדו"ח כדי לקבל את ההתייחסות הסופית של כל הנוגעים בדבר, בין השאר של גורמים בתעשיית הרכב, וזאת לפני ביצוע המהלך המשפטי – שצפוי בשנה הבאה – אשר יהפוך את המערכות לנדרשות כדרישת חובה.

למהלך כזה אמורה להיות השפעה ישירה גם על השוק שלנו מכיוון שאם מערכות הבטיחות יוכנסו לייצור בכל כלי הרכב שמיוצרים עבור שווקים אירופאים לא יהיה היגיון כלכלי רב ב"להפשיט" מכוניות שמיועדות למכירה בישראל – אפילו אם יתקיים מצב אומלל שבו משרד התחבורה לא יחייב את התקנתן אצלנו.


תגובות

גיל מלמד

נכתב על-ידי גיל מלמד

עיתונאי רכב מאז שנת 1986, מתמחה בכלי רכב, בטיחות בדרכים, ביורוקרטיה ופוליטיקה של התחבורה. כתיבה עיתונאית (בין השאר) במגזינים 'טורבו' ו'מוטו' ובעיתונים היומיים 'ידיעות אחרונות', 'טלגרף', 'מעריב', 'סופהשבוע', 'ג'רוזלם פוסט' ו'ישראל פוסט'. ממקימי המגזין 'מוטו', עורך ראשי של 'טורבו', ועורך תחום הרכב ב'מעריב'.

ארכיון: