נבחרת
הכותבים
דעה: שני שקרים ושני סימני שאלה

דעה: שני שקרים ושני סימני שאלה

רגע אחרי ישיבת ממשלה שבה הוחלט שלא להשיב לנהגי ישראל 1.5 מיליארד שקלים שנגבו מהם ביתר, פרסם משרד התחבורה שני שקרים שמעלים לפחות שני סימני שאלה


השבוע חל שבוע הבטיחות בדרכים בישראל, ולמשרד התחבורה ולעומדים בראשו אין במה להתגאות. ממש לא. נהפוך הוא: בניגוד למגמה העולמית של הפחתה במספר הנפגעים וההרוגים בכל המדינות המפותחות, ולמרות השקעה של מיליארדי שקלים בתשתיות – כמעט לכל אורך כהונתו של ישראל כ"ץ כשר תחבורה חלה אצלנו עליה עקבית במספר ההרוגים.

גם פרשת השחיתות ב"נתיבי ישראל", ששורשיה נעוצים אמנם לפני המשמרת של כ"ץ, נמצאת בתחום אחריותו, ואף אם בניגוד לשכל הישר הוא עצמו לעולם לא יחקר בנוגע אליה – ברור שהוא השר שאחראי על המערכת המושחתת כמו גם על כמה מן המינויים שבוצעו בה.

 

ישראל כץ וזיו אבירם

שר התחבורה ישראל כ"ץ עם מנכ"ל מובילאיי זיו אבירם. למובילאיי יש זכות מלאה להתעשר. כ"ץ חייב רק להסביר את ההחלטה לבצע ניסוי בקנה מידה לאומי בעלות של לפחות 2 מיליארד שקלים

 

לנוכח זאת, או אולי רק במקרה, שלף ביום ראשון השבוע שר התחבורה שפן בדמות הודעה לעיתונות שכותרתה "המדינה תממן מערכות בטיחות מצילות חיים בכלי הרכב" – והכותרת הזאת היא רק השקר הראשון בהודעה.
בישיבת ממשלה שקדמה לפרסום אושרה "תכניתו של שר התחבורה להפחתת מספר הנפגעים בתאונות דרכים באמצעות מתן תמריצים לבעלי רכב להתקין מערכות בטיחות מצילות חיים בכלי הרכב".

אלא שבניגוד מוחלט להודעת המשרד, שבה נכתב ש"לדברי כץ, מערכות הבטיחות על כלי הרכב ימומנו במלואן על-ידי המדינה ובעלי הרכב לא יצטרכו לשאת בעלות רכישת המערכות והתקנתן" – בישיבת הממשלה הוצגה מצגת אחרת לחלוטין. שם, בשקף שמתאר את המקורות התקציביים לפרויקט, נכתב: "מהחזר ביטוח החובה המתוכנן (1.5 מיליארד ש"ח)".

במילים פשוטות, בעוד ששר התחבורה מציג לממשלה תוכנית שאחד ממקורות המימון שלה הוא הכסף שלכם – כסף שנגבה מכולנו ביתר ואמור היה לחזור לכיסנו בשנה הבאה – הודעת המשרד נפתחת בשקר: "המדינה תממן".

השקר השני באותה הודעה מנוסח כך: "ממחקר של משרד התחבורה האמריקני עולה כי 93% מתאונות הדרכים נגרמות כתוצאה מהגורם האנושי, והתראה מוקדמת של המערכות לנהג עשויה למנוע כ-80% מתאונות הדרכים".
הנוסח מספיק מעורפל כדי שלא נבין אם מניעת 80% מן התאונות היא המצאה של האמריקנים או של אנשים הזויים במשרד התחבורה או בלשכת שר התחבורה – אבל עבור קורא העיתון הסביר הקונטקסט שלו פשוט: "המדינה תממן מערכות בטיחות שימנעו 80% מתאונות הדרכים".

לא צריך להיות גאון כדי להבין שלו הייתה קיימת בעולם מערכת כלשהי שיכולה לצמצם את תאונות הדרכים בשיעור כל כך גבוה היא מזמן הייתה נחטפת על-ידי כל מי שמקדם בטיחות והופכת למערכת חובה, לכן המסקנה המתבקשת היא שמי שהנפיק את ההודעה, ומי שציטט את הנתון הזה כלשונו, בטוח שאתם טיפשים גמורים.

סימן השאלה הראשון שעולה מן הדברים הוא מי עומד מאחורי ההחלטה להתקין מערכת שמחירה הרגיל לצרכן עומד על מעל 3,000 ש"ח בכ-2 מיליון מכוניות מבלי שלפני כן יבוצע ניסוי בקנה מידה גדול ויוצגו נתונים מחקריים שמוכיחים את יעילותה.

למען הפרופורציות נדגיש שאפילו אם מחיר המערכת יקוצץ לחצי הרי שמדובר בהקצאה תקציבית של 3 מיליארד שקלים ששקולה לתקציב של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ליותר מ-8 שנים (!).
במילים פשוטות: מדינת ישראל מהמרת עם כל תקציב הבטיחות שלה, שלך, שלי, על קלף בודד, על ספרה אחת ברולטה, על הטלת קוביה אחת, ובעיקר: ללא כל פרופורציה תקציבית לאיזו שהיא פעולה אחרת שאי פעם בוצעה על-ידי הרשות הלאומית.

טוקבקיסטים דרוכים שעקבו אחר הפרסומים בנושא הזה ביומיים האחרונים מיהרו להסיר את הכובע בפני הלוביסטים של חברת 'מובילאיי' שמסתמנת כמי שתהיה המרוויחה העיקרית לו תוכנית כזאת אכן תעבור, אבל לי באופן אישי אין שום טענה כלפי חברה מסחרית – גם אם היא עושה ככל שהחוק מתיר לה כדי להתעשר.

הטענה היחידה שלי היא כלפי מי שהופקדו על הקופה הציבורית וכלפי מי שחובתם לדאוג לבטיחותי ולשלומי.

סימן השאלה השני נוגע בעיניי לחושים הפוליטיים של השר כ"ץ, שאולי לא צפה בסדרת המופת החדשה "מגש הכסף", ואולי פיספס את הסנטימנט הציבורי השלילי כלפי פוליטיקאים ופקידים שמעבירים את כספי הציבור לידי טייקונים וחברות פרטיות.

האם כ"ץ באמת חשב שאף אחד לא ישים לב להיעלמותם של 2-4 מיליארד שקלים או שמא חשב שבשבוע שבו נציג השקופים מתפטר כדי להכשיר את מתווה הגז שדופק בעיקר את המצביעים שלו, ומוארך מעצרם של בכירי "נתיבי ישראל", יזכה התרגיל שלו לתשואות בזכות כותרת שקרית אחת.


תגובות

גיל מלמד

נכתב על-ידי גיל מלמד

עיתונאי רכב מאז שנת 1986, מתמחה בכלי רכב, בטיחות בדרכים, ביורוקרטיה ופוליטיקה של התחבורה. כתיבה עיתונאית (בין השאר) במגזינים 'טורבו' ו'מוטו' ובעיתונים היומיים 'ידיעות אחרונות', 'טלגרף', 'מעריב', 'סופהשבוע', 'ג'רוזלם פוסט' ו'ישראל פוסט'. ממקימי המגזין 'מוטו', עורך ראשי של 'טורבו', ועורך תחום הרכב ב'מעריב'.

ארכיון: