נבחרת
הכותבים
במשרד התחבורה לא מבחינים בין מאייד למצנן

במשרד התחבורה לא מבחינים בין מאייד למצנן

תקנות חוק שהועלו לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת חושפות חוסר הבנה של משרד התחבורה במונחים טכניים שקשורים ברכב


לפני כשבועיים, במסגרת דיוני ועדת הכלכלה של הכנסת בתקנות "חוק שירותי רכב", הוגש להצבעה נוסח שצריך לגרום לבכירי משרד התחבורה לחוש נבוכים לכל הפחות.

 

 

מטרת התקנות שנדונו באותו דיון טובות: לצמצם, ולו במעט, את החקיקה הישראלית הדרקונית שאוסרת על בעלי רכב לטפל בעצמם במכוניותיהם והופכת כמעט כל נגיעה ברכב שלא במסגרת תיקון במוסך לעבירה פלילית.

אלא שכוונות טובות, כמאמר הפתגם, עלולות להוביל לגיהינום, וכאשר בוחנים את נוסח התקנות שהוגשו נוצר רושם לפיו מומחי הרכב של משרד התחבורה לא מבינים מה ההבדל בין מאייד (קרבורטור), אשר לא קיים עוד כמעט באף כלי רכב מודרני, לבין מצנן (רדיאטור), ובין גלגל לבין צמיג.

אם לא די בכך, אותם מומחים לא כללו בהצעת התקנות שלהם פעולות שכיחות כמו התנעת כלי רכב באמצעות כבלי התנעה או הוספת נוזל לניקוי השמשות אבל כן כללו בהן טיפול במערכת הבלמים ברכב – שהיא מערכת בעלת משמעויות בטיחותיות ברורות.

התקנות שבהן מדובר הועלו לדיון ב-25 בינואר השנה בידי עו"ד חוה ראובני, סגנית בכירה ליועצת המשפטית במשרד התחבורה, ומר משה קירמאייר מנהל אגף רישוי ופיקוח במשרד, בהתאם לנוסח הבא:

"פעולות ברכב המותרות שלא במוסך או במוסך נייד.
אדם רשאי לתת שירות של פעולות ברכב המפורטות להלן, שלא במוסך או במוסך נייד:

(1) כל פעולה הנדרשת להזזת רכב המצוי בדרך ושאינו כשיר לתנועה, למקום הקרוב ביותר שבו לא יגרום סיכון לעוברי דרך או יפריע לתנועה;
(2) התקנת מגבים ברכב;
(3) החלפת צמיג עקב נקר או הוספת אוויר בו;
(4) החלפת נתיכים;
(5) בדיקת נוזל קירור במאייד או הוספה שלו;
(6) בדיקת שמן מנוע או שמן הילוכים, או הוספה שלהם;
(7) בדיקת נוזל בלמים או הוספה שלו;
(8) החלפת נורות;
(9) החלפת מצבר, למעט סוללה ברכב חשמלי או סוללה או מצבר במתח גבוה ברכב היברידי.

לאחר הקראת הנוסח על-ידי ראובני שאל איתי עצמון, היועץ המשפטי של ועדת הכלכלה: "חיבור כולל גם מים?" וראובני השיבה: "ברור. הנוזל שמאייד".

הבעיה היא שמה שלא אמור להיות ברור לעצמון, ואולי גם לא לראובני אבל ודאי צריך להיות ידוע לאנשי המקצוע במשרד – הוא ש"מאייד" הוא "קרבורטור", כלומר מערכת שמייצרת רסס של דלק ואוויר.

מערכות כאלה לא רק שאינן מכילות מים, ואין שום צורך לבדוק בהן מים – הן גם הוחלפו ברובן המכריע כבר משנות התשעים של המאה הקודמת על-ידי מערכות הזרקת דלק. ברוב רובם המכריע של כלי רכב בימינו אין קרבורטורים, ואם יש לבדוק או להוסיף מים, או נוזל קירור, הרי שכדאי לעשות את זה לתוך מיכל העיבוי של הרדיאטור, או "מצנן" בעברית".

אם לא די בכך, אנשי משרד התחבורה ביקשו להתיר לכל אדם "להחליף צמיג עקב נקר או הוספת אוויר בו", וזאת כבר בעיה בהתחשב לא רק בציוד שנדרש לצורך זה אלא בעיקר ברגולציה הכבדה שמוטלת על צמיגיות ("פנצ'ריות").

בנוסף, סעיף 9 לתקנות מאפשר אמנם החלפת מצבר, אבל הפעולה הפשוטה והשכיחה יותר של התנעת רכב באמצעות כבלי התנעה לא נכללה בו, וגם פעולת המילוי של נוזל לניקוי שמשות במערכת המתזים ("שפריצרים") עודה אסורה לפי החוק הקיים.

 

 

מי שהציל במעט את כבוד משרד התחבורה היה יהודה רודד, מנכ"ל איגוד יבואני הרכב אשר ביקש ראשית לכל לתקן את עניין הצמיגים ("אני מניח שהכוונה היא להחלפת גלגל ולא החלפת צמיג. אתה לא מחליף צמיג לא בבית ולא בדרך. אז יכול להיות שבמקום צמיג, צריך להיות כתוב גלגל").

רודד גם תיקן את תקלת המאייד ("בסעיף 5, החלפת נוזל קירור במאייד. מאייד – בלעז, זה קרבורטור, ואין לו מים. אולי הכוונה היא למצנן"), אבל תרומתו החשובה ביותר לתיקון תקלות הנוסח הייתה דרישה שלא לאפשר טיפול במערכת הבלמים: "בלמים זה נושא מאוד בטיחותי. אני לא הייתי מאפשר בדרך לטפל בבלמים מכל סוג שהוא".

משה קירמאייר עוד ניסה להגן על הנוסח כשאמר: "זה לא לטפל בבלמים. אם נדלקה לך הנורית – לרוב המכוניות יש נורית אזהרה. אפשר להוסיף קצת שמן, זה הכול. אל תהיה דרמטי, יהודה. זה להוסיף נוזל בלמים. כל גברת יכולה להוסיף", אבל יו"ר הוועדה, איתן כבל, הבין כנראה שמדובר בפעולה שלא כדאי להותיר בידי הגברת ופסק: "אני לא מסכים, משה. אני את סעיף 7 לא מאשר. אני לא מוכן לקחת על עצמי את העניין הזה… זה עניין בטיחותי", והסעיף נמחק.

אגב, בזכות היועץ המשפטי עצמון נמנעה מאיתנו פורענות גדולה אשר עלולה הייתה לגרום למצב שבו כל מי שיבחר למלא את מערכת הקירור במכוניתו במים, במקום בנוזל קירור, עלול היה להיות עבריין. כעת מותר לנו (על אף שזה לא מומלץ) להשתמש גם במים ולא רק בנוזל קירור (אם כי מומלץ גם שלא לחפש "מאייד" כדי להכניס לתוכו מים).

במהלך הדיון נוסף גם אישור מפורש להתנעת רכב באמצעות כבלים, אולם מילוי נוזל שטיפה למגבים נותר עדיין מחוץ לחוק.

את תגובת משרד התחבורה נוסיף אם וכאשר נקבל כזאת.


תגובות

בני ברק

נכתב על-ידי בני ברק

עתונאי רכב וכלכלה משנת 1968 עם התמחות בצרכנות רכב. עד לשנת 1975 כתב וסגן עורך בעיתון הכלכלי 'שער', ומשנת 1975 כתב ב'ידיעות אחרונות', עד לפרישה לגימלאות בנובמבר 2013. נוסף להתמחות בתחום הרכב כיסה בעבר גם את תחומי הבורסה, בנקאות, ביטוח ויחסי עבודה. בעל טור קבוע בשם "נציב קבילות" ב'ידיעות', אשר הפך ל"מוסד " שטיפל בתלונות צרכנים כלפי יבואני רכב, מוסכים, חברות ביטוח, והבירוקרטיה של משרד התחבורה. הטור פורסם גם ב-YNET.

ארכיון: