חדשות רכב ותחבורה

בלעדי: הפרוטוקולים הגנוזים של הפרטת מבחני הנהיגה

משרד התחבורה מסתיר מבג"צ פרוטוקול שמצביע על הסיבות האמיתיות להפרטת מבחני הנהיגה, ועל רשלנות בתכנון הרפורמה

עד כמה מותר לפקידי מדינה "למתוח את החבל" כאשר הם מציגים מידע לבית המשפט העליון, והיכן עובר הגבול בין הצגת עמדה לגיטימית לבין ניסיון להטעיית השופטים אשר לכאורה מבוצע בחסות סמכויות שלטוניות?

 

לימוד נהיגה 6634

 

שאלה זאת עולה תוך עיון במסמך חסוי שמשרד התחבורה הסתיר מבית המשפט הגבוה לצדק, ואשר הגיע לידי TheCar.

כפי שפרסמנו כאן, בימים אלה דן בג"צ בעתירה שהוגשה על-ידי מורה הנהיגה יצחק סנדלר וארבעה בוחני נהיגה כנגד משרד התחבורה בדרישה למנוע את הפרטת מבחני הנהיגה המעשיים והעברתם לידי גורמים פרטיים.

אחת הטענות העיקריות של העותרים היא שלמרות שמדובר ברפורמה המהותית והדרמטית ביותר שעלתה במשרד התחבורה בעשרות השנים האחרונות בתחום לימוד הנהיגה – היא לא תוכננה באופן מסודר ומקצועי, ודאי לא באופן גלוי ושקוף, ושהמשרד מנסה לבצע אותה בחוסר סמכות.

בניסיון לשכנע את שופטי בג"צ לדחות את העתירה טוענים אנשי משרד התחבורה, בין השאר, שמדובר ברפורמה הכרחית, שהעבודה עליה יסודית ונעשתה במשך שנים ארוכות, וכן שהיא מבוצעת בהתאם להוראה מפורשת של שר התחבורה ישראל כץ בעקבות דיון מקצועי שנערך בהשתתפותו.

בדיון הקודם שנערך בעתירה ניסה נציג המדינה לפסול את טענת העותרים לפיה כלל לא קיימת החלטת שר לביצוע הרפורמה, אולם כבר תוך כדי ניסיון זה הוא הודה בעצמו ש"סיכום הישיבה לא הועבר… כי יש שם דיונים פרטיים".

על כך הגיבה השופטת אסתר חיות ודרשה לראות את החלטת השר לביצוע הרפורמה, וכאשר נציג המדינה ניסה להתחמק ואמר "יש מכרז שיצא" היא הגיבה ואמרה: "לא, מכרז זה יישום (של ההחלטה – ג.מ.). איפה ההחלטה? שורה תחתונה שאתם לא רוצים להראות שקלא וטריא, ניחא, אבל איפה החלטה של הגורם המוסמך?"

נציג המדינה השיב ש"השר הורה לצאת למכרז לאחר שהוצגו לו חלופות", ועל כך שאל השופט ניל הנדל: "זה כתוב?"

נציג המדינה ניסה לטעון שהשר אמור לקבוע תקנות ולחתום עליהן (דבר שלא נעשה, אגב), אולם השופטת חיות שמה את הדברים על השולחן כאשר שאלה: "החלטה מהותית על שינוי כל השיטה. לא צריכה להיות החלטה כתובה?"

נציג המדינה טען ש"יש עבודת מטה", אולם זה לא הצליח לבלבל את השופטת חיות שאמרה: "איפה ההחלטה האופרטיבית לשנות את השיטה? יש מספר פסקי דין ש(בהם) אנחנו מעירים על כך, (זה) הפך להיות שיטה שלא נראית לנו".

לנוכח דברים אלה נאלצו אנשי משרד התחבורה להעביר לידי בג"צ את מה שנחזה להיות החלטת שר התחבורה לביצוע הפרטת מבחני הנהיגה, אלא שמסמך שהגיע, כאמור, לידי TheCar מוכיח שמה שהועבר לבג"צ הוא אולי אמת, אבל ודאי רחוק מאד מלהיות "כל האמת". החלקים הגנוזים מתוך מסמך זה אינם סתם "דיונים פנימיים" אלא יש בהם דברים שמעידים לכאורה על הסיבות האמיתיות לביצוע הרפורמה ועל רשלנות בתכנון ובביצוע שלה.

המסמך הגנוז

אל תשובת משרד התחבורה לבג"צ (שבה כלולות גם תשובות בנושאים נוספים שעלו באותו דיון) צורף מסמך שכותרתו: "הנדון: סיכום ישיבה – פתרון סוגיית המבחנים המעשיים", אולם כל מה שקיים במסמך שהוגש הוא מועד הדיון ומספר האסמכתא שלו, רשימת המשתתפים וכותרת "מטרת הפגישה", וכן מה שנראה כמו סיכום הדיון. בתגובה עצמה מופיעים מספר ציטוטים מתוך המסמך המצונזר, ואף מודגש בה ש"הדיון הוא דיון פנימי, שאין אפשרות לצרף את הפרוטוקול שלו; אולם סיכום הדיון מצורף".

אלא שהמסמך שצורף בפועל עלול להטעות, בלשון המעטה, את מי שמעיין בו, היות שלכאורה בוצעה בו "עריכה" אשר הותירה את המסגרת (תאריך, רשימת משתתפים, כותרת) ואת סיכום הדיון, אך מחקה ממנו את כל התוכן.

בנוסף, מה שנחזה להיות הסיכום אינו כל הסיכום: במסמך המקורי מופיעה פעמיים הכותרת "סיכום" – מה שעלול להצביע על עריכה בדיעבד של המסמך המקורי או על תקלה אחרת.

המסמך שבידינו מכיל לא מעט פרטים שחשיפתם תביך את אנשי משרד התחבורה ולכן ברור מדוע הם לא היו מוכנים להציג אותו לעיני שופטי בג"צ והציבור. הדבר הבולט ביותר הוא שבניגוד לטענה המפורשת של נציג המדינה בבג"צ – אין בפרוטוקול אף אזכור למהות עבודת המטה המקצועית שבוצעה (אם בוצעה) במשרד התחבורה בעניין עצם הצורך בהפרטה בכלל, ובפרט בנוגע לבחינת חלופות אחרות לפתרון הבעיות הקיימות.

בדיון מוצג מכרז ההפרטה כעובדה מוגמרת, ואבנר פלור – סמנכ"ל בכיר תנועה במשרד – אומר ש"המשרד עובד מול יועצים על טיוטת מכרז הכוללת מודל תפעולי, כלכלי וטכנולוגי".
במילים אחרות, בפני השר לא מוצגת בדיון הזה עבודת מטה שמנתחת את הרפורמה עצמה וחלופות שקיימות לה, אלא "מצגת מכרז למיקור חוץ של מבחני הנהיגה המעשיים" – משל החץ כבר נורה וכעת יש לסמן את המטרה.

עו"ד מלי סיטון, יועצת משפטית במשרד, מצוטטת כך: "הקושי המשפטי מתבטא בכך שהפרטת המבחנים המעשיים לגורם פרטי הינו גורם שיקול הדעת אשר ניתן לבוחנים, מצב זה עלול להיות בעייתי כאשר הבוחנים יהיו חלק מגוף פרטי ולא עובדי מדינה. עם זאת, ההערכה המלומדת הינה שניתן יהיה לצלוח את הסוגיות המשפטיות העולות מן המכרז".

אבנר פלור מצוטט כך: "ישנו ניסיון לצמצם את היקף שיקול הדעת של הבוחן בפרמטרים האפשריים על מנת להתגבר על המכשול המשפטי, יהיה שימוש נרחב באמצעים טכנולוגיים ופיקוח ובקרה צמודים של המשרד.
כבר היום מצורף למכרז טופס מובנה לצמצום שיקול דעת שנערך באמצעות מומחים".

 

דיון הפרטת טסטים שר התחבורה 21 יולי 15

 

ישראל כץ, שר התחבורה, לא מצוטט בדיון זה באף נושא שקשור באיכות לימוד הנהיגה או רמת הבחינה, וגם לא בדרישה מאנשיו לקבל הצעות חלופיות כלשהן, אלא בעיקר בעניינים פרטניים שקשורים במכרז עצמו ("השר מבקש לתקן את טיוטת המכרז ולא להעניק אופציה של צמצום פריסה, אלא, אף הרחבה של אתרי טסטים אם ניתן. השר מבקש להאיץ את הרפורמה ולשנות את המצב הקיים כיום בו מבקשי המבחנים המעשיים ממתינים משך זמן שאינו סביר ואינו מקובל על השר".

בואו נעבוד על האוצר

בסיכום הדיון (תחת הכותרת הראשונה "סיכום") נכתב כך: "המסר לאוצר צריך להיות ברור: או הוספת מאות תקנים בכדי לעמוד במודל של 3 ימים טסט ראשון ו-14 ימים בין טסטים או אלטרנטיבת הפרטה שמשרד התחבורה מציע". אלא שאם אכן נמסר מסר כזה למשרד האוצר הרי שלכאורה מדובר בהטעיה, וזאת במספר מובנים.

ראשית, כדי לפתור את מצוקת הטסטים – גם ללא כל שינוי מבני אחר – ודאי שלא נדרשים "הוספת מאות תקנים" אלא לכל היותר כמה עשרות.

שנית, מדובר בהפסד כספי משמעותי להכנסות המדינה מפני שמודל ההפרטה מעביר מידי שנה הכנסות של עשרות מיליוני שקלים שנכנסים כיום כאגרות מבחן לידי גורמים פרטיים.

שלישית, ודאי שאלה לא שתי החלופות היחידות שעומדות בפני המשרד: חלופה הרבה יותר פשוטה – ועדיפה לטובת כלל הציבור – היא שיפור אחוזי המעבר של תלמידים באמצעות העלאת הרמה שבה הם מוגשים למבחן (בין השאר על-ידי הפחתת הלחץ של התלמידים על המורים לגשת למבחן כשהם לא מוכנים) וכן שיפור הפיקוח על הבוחנים, ובדרך זאת יצוצמם מספר הבחינות הכללי וכך גם משך ההמתנה לטסט. בנוסף קיימות גם חלופות נוספות שאולי לא נבחנו וכנראה שגם לא הוצגו בפני משרד האוצר.

בנוסף, מי קבע שמשך ההמתנה לטסט צריך להיות שלושה ימים? את מי משרתת קביעה כזאת?

סיפורים לתקשורת

פרט מטריד מאד אשר נחשף במסמך המקורי הוא הניסיון – ככל הנראה בהנחיית השר – להציג בפני הציבור את ההפרטה כאילו שהיא נועדה לשרת את הציבור. נוסח הדברים עשוי להעיד גם על הלך הרוח בדיון ובמשרד, וגם על כך שמטרת ההפרטה לא קשורה לרמת הלימוד ואפילו עלולה לפגוע בה.

וכך נכתב בסיכום הדיון: "בכל מקרה, גם אם האגרה תעלה עקב ההפרטה, המסר לציבור ולתקשורת הינו כדלקמן: משך זמן ההמתנה הארוך למבחנים מעשיים כיום מצריך מהנבחנים מספר לא מועט של שיעורי נהיגה, בקיצור משמעותי של משך הזמן תיחסך מהנבחנים הוצאה זו".

המשמעות של דברים אלה מחרידה: לדעת משרד התחבורה גורם זמן ההמתנה הממושך לטסטים לכך שתלמידים נאלצים לבצע יותר שיעורי נהיגה, אבל אם המערך יופרט הם יבצעו יותר מבחנים ופחות שיעורי נהיגה. במילים פשוטות, לא רק שמשרד התחבורה לא מבצע בכלל פיקוח על לימוד הנהיגה – כפי שהודה סמנכ"ל משרד התחבורה בתצהיר קודם שלו במסגרת אותה עתירה – המשרד אף מעודד מצב שבו תלמידים ילמדו פחות וייגשו למבחנים ב"שיטת מצליח".

אגב, משרד התחבורה גרם בדיוק לאותה תקלה עם בחינות התיאוריה: כיום לא מבוצע כמעט לימוד מסודר של תיאוריה, תלמידי הנהיגה ניגשים בממוצע לארבעה עד חמישה מבחנים ממוחשבים כדי לעבור את הבחינה – והתוצאה היא שרמת הלימוד נמוכה מאד.

סיכום ביניים

העתירה שהוגשה לבג"צ חשפה עד היום שורה ארוכה של כשלים של משרד התחבורה בכל הנוגע לרפורמה הדרמטית ביותר בתחום לימוד הנהיגה בישראל. כעת מסתבר גם שבניגוד לטענת המדינה בבית המשפט – לא קיימת החלטה כתובה, סדורה, מנומקת ושקולה של איזה שהוא גורם פקידותי או ממשלתי בעניין זה.

חמור מכך: על דרך השלילה הוכח גם שלא נערכה עבודת מטה סדורה ויסודית לפני היציאה למכרז. אנשי משרד התחבורה לא היו מסוגלים להציג אף בדל של ראיה לכך שהם שקלו חלופות לרפורמה או שהם התכוונו לבצע פיילוט לבחינה והערכה של השיטה החדשה.

המשרד לא תיקן תקנות לצורך הסדרת ההיבטים החוקיים שנדרשים במסגרת מהפך בסדר גודל שכזה ובוודאי שלא יזמו או ביצעו חקיקה ראשית שחייבת לעבור דרך הכנסת.

למרות שדיבורים אודות שיפורים ותיקונים נחוצים של השיטה הנוכחית קיימים במשרד עוד משנות השמונים של המאה הקודמת – בפועל לא בוצעו פעולות שיכולות היו למנוע את המשבר הקיים כיום ולשפר את רמת השירות לנבחנים מבלי להזדקק להפרטה.

אפילו בכירי משרד התחבורה שקשורים ללימוד נהיגה לא ידעו על קיומם של דיונים ומסמכים שונים – פרוטוקולים שונים מן העבר "אבדו בשל חלוף הזמן", בדיונים אחרים כלל לא נרשמו פרוטוקולים, ובדיונים שבהם כן נרשמו פרוטוקולים משרד התחבורה לא מוכן לשתף את הציבור, כאילו שמדובר בסוד מסחרי ולא במשרד שאמור לפעול עבור הציבור.

את תגובת משרד התחבורה נפרסם אם וכאשר נקבל אותה.