נבחרת
הכותבים
בית המשפט: נזק שנגרם מדלק פגום נחשב לתאונה

בית המשפט: נזק שנגרם מדלק פגום נחשב לתאונה

על אף שהנזק למנוע של המבוטח נגרם מספר ימים לאחר התדלוק, בית המשפט קבע שחברת הביטוח חייבת לפצות אותו כמו בכל תאונה אחרת


תדלוק בדלק פגום, שגוי או מהול, אשר גורם נזק למנוע המכונית, שקול לכל נזק אחר שנגרם כתוצאה מתאונה או גניבה, וזאת גם אם התקלה התגלתה רק מספר ימים לאחר התדלוק.

 

 

שופט בית המשפט השלום בירושלים מוחמד חאג' יחיא קיבל לאחרונה את תביעתו של מבוטח בחברת הביטוח אליהו, אשר תדלק ביוני 2012 את מכוניתו בתחנת דלק בגבעת זאב, ושילם במזומן ללא קבלה. כעבור יומיים החל מנוע המכונית "לגמגם", ובעת בדיקת המכונית במוסך של חברת צ'מפיון בירושלים הסתבר שהדלק שבמכונית היה מהול וגרם נזק למנוע.

בעל הרכב, מבוטח בחברת הביטוח אליהו, הודיע לחברה על המקרה והזמין למוסך שמאי כדי להתחיל במלאכת התיקון. חברת אליהו, מצידה, לא הודיעה למבוטח שלה על דחיית דרישתו אך מאוחר יותר סרבה לפצות אותו, והוא הגיש כנגדה תביעה לבית משפט השלום בירושלים באמצעות עורך דינו, נחום הרפז. בתביעתו טען בעל הרכב שמדובר באירוע מתגלגל שאי אפשר היה לחזות אותו מראש, והוא דרש מ'אליהו' לפצותו בסכום של כ-69,000 ש"ח אשר שולמו למוסך, ועוד כ-4,000 ש"ח ששולמו לשמאי מטעמו.

חברת הביטוח, מצידה, טענה בכתב הגנתה שפוליסת הביטוח שלה לא מכסה קלקול מכאני או חשמלי אלא אם אירע במהלך או עקב "מקרה ביטוח". החברה טענה שבין מועד התדלוק לבין התרחשות הקלקול במנוע נסע המבוטח ברכבו מרחק רב וחלפו יומיים, ועל כן אין המדובר באירוע תאונתי. לטענת המבטחת, לו היה נגרם נזק לרכב בעקבות התדלוק השגוי היה נופל על התובע נטל ההוכחה שהוא נהג נהיגה קצרה בלבד לפני התרחשות האירוע התאונתי.

'אליהו' טענה גם שהתובע לא הוכיח שמדובר במהילת דלק או את הקשר הסיבתי בין הנזק שנגרם לבין דלק שחורג מהתקן, שהמוסך שביצע את התיקון לא שיתף איתה פעולה, וכן שהשמאי מטעם התובע, והמוסך, לא פנו אל חברת הדלק כדי להוציא דגימת דלק מן המשאבה הנטענת. בנוסף לכל זאת טענה המבטחת שהנזק שנגרם לתובע עומד על כעשירית בלבד מן הסכום שנתבע ממנה – 6,221 ש"ח.

בניכוי שליש

השופט מוחמד חאג' יחיא קיבל בסופו של יום את כל טענות התובע וחייב את חברת הביטוח לפצות אותו בגין הנזק שנגרם לו, אולם הוא ניכה כשליש מסכום התביעה בטענה שהמוסך עשה שימוש בחלקים חדשים במקום בחלקים משומשים או משופצים ובכך הגדיל, למעשה, את עלות תיקון הנזק.

למסקנתו זאת הגיע השופט חאג' יחיא לאחר שהסתמך על דו"ח מעבדה שבחנה דגימת דלק מן המכונית וקבעה שמדובר בדלק שכולל חלקיקי משקע, שהזיקוק של הדגימה חורג מדרישת התקן, שבדלק נמצאו חומרים זרים (כגון שמן בישול). השופט קיבל גם את ההסבר של מנהל המוסך, בעדותו, לפיו עיתוי הפגיעה במערכת הדלק תלוי בצריכה ובכמות הדלק שבמיכל, ושמדובר בפגיעה שמתרחשת לאורך זמן. מנגד, נציג חברת הביטוח לא הצליח לבסס את הטענה שהנזק נגרם בגלל תקלה שהייתה קיימת במכונית ללא קשר לתדלוק.

קביעתו החשובה ביותר של השופט חאג' יחיא היא דחיית טענתה של חברת הביטוח לפיה לא מדובר ב"מקרה ביטוח". לפסיקתו, השאלה הנבחנת היא האם תדלוק בדלק תקול כלול בהגדרה "תאונה מכל סוג שהוא" לפי תנאי הפוליסה.

"את טענת הנתבעת", כותב השופט בפסק דינו, "לפיה לא מדובר באירוע "תאונה" בשל מרחק הזמן (כיומיים) ומרחק הנסיעה (כ-200 ק"מ), בין התדלוק לבין היווצרות הנזק – אין בידי לקבל. הוכח כי חלוף הזמן מרגע התדלוק ועד התממשות הסיכון והיווצרות הנזק, הוסבר במנגנון השאיבה של הדלק, כאשר נשאב תחילה הדלק שבתחתית המיכל והחלקיקים הזרים צפים למעלה. אשר ליסודות הפתאומיות והמיידיות בהתרחשות "התאונה", בנסיבות המקרה דנן, לא מצאתי כי בהקשר דנן שונה דינו של רכב אשר ניזוק מתדלוק בדלק תקול והנזק מתגלה באופן מיידי, לבין רכב אשר ניזוק עקב דלק מקולקל, אך הנזק מתרחש לאחר פרק זמן מסוים מרגע התדלוק. בשני המקרים, מקור הנזק הוא דלק תקול.

במקרה לפנינו, כאמור, ניתן הסבר הגיוני למרחק הזמן והנסיעה עד צריכת החלקים המזיקים שבדלק. … התממשות הנזק הייתה פתאומית, לא מתוכננת וללא כל התראה מוקדמת. מכאן, לטעמי, אין בפער הזמן שחלף… כדי להוציא את מקרהו של התובע מסיווגו כאירוע תאונתי ולהוציאו מתחולת הפוליסה. מדובר "בתאונה" בלתי צפויה ומפתיעה, שמסתברת מהמשמעות התכליתית של המונח "תאונה" על הסיכונים אשר בא מונח זה לכסות, וכנגזר מכך לפצות… לטעמי, בשעה שכבר הוכר בפסיקה כי תדלוק דלק שגוי (כך למשל: בנזין 95 במקום סולר) מהווה אירוע תאונה, מקל וחומר כי תדלוק בדלק תקול (מקולקל, מזוהם או מהול), מהווה אירוע תאונתי שמכוסה בפוליסת הביטוח".

עם זאת, השופט לא קיבל את התביעה ככל שמדובר בגובה הנזק שנגרם, בעיקר בגלל שימוש בחלקים מקוריים ולא תחליפיים כפי שקבע השמאי, ולכן חייב את המבטחת לשלם רק תמורת שני שלישים מן הסכום שנתבע, כלומר 46,000 ש"ח כולל מע"מ. משום מה, גם את עלות שכרו של השמאי חתך השופט בשליש, אולם לסכומים אלה הוא הוסיף עוד 14,000 ש"ח כשכר טרחת עו"ד והוצאות משפט.

ת"א 38974-10-12


תגובות

בני ברק

נכתב על-ידי בני ברק

עתונאי רכב וכלכלה משנת 1968 עם התמחות בצרכנות רכב. עד לשנת 1975 כתב וסגן עורך בעיתון הכלכלי 'שער', ומשנת 1975 כתב ב'ידיעות אחרונות', עד לפרישה לגימלאות בנובמבר 2013. נוסף להתמחות בתחום הרכב כיסה בעבר גם את תחומי הבורסה, בנקאות, ביטוח ויחסי עבודה. בעל טור קבוע בשם "נציב קבילות" ב'ידיעות', אשר הפך ל"מוסד " שטיפל בתלונות צרכנים כלפי יבואני רכב, מוסכים, חברות ביטוח, והבירוקרטיה של משרד התחבורה. הטור פורסם גם ב-YNET.

ארכיון: