נבחרת
הכותבים
אלון מאסק לא סתם חופר: עתיד התחבורה מתחת לאדמה

אלון מאסק לא סתם חופר: עתיד התחבורה מתחת לאדמה

לא הבנתם אם אלון מאסק רציני או שהוא סתם חופר לכם? כעת הוא מביא את כל התשובות, וזה נשמע מאד משכנע


אפשר לחשוב או לומר מה שרוצים על היזם הבלתי נלאה אלון מאסק, אבל שני דברים ברורים מאד לגביו: האיש כבר השפיע על עתיד התחבורה, והוא פועל מהר. מאד מהר.

 

 

רק לפני כשלושה שבועות הבאנו לכם כאן את מה שנשמע לרגע קל כמו בדיחה של אחד באפריל שהופיעה באחור – חפירת מנהרות מתחת לערים כדי להעביר אליהן את עיקר התנועה – ואתמול כבר קיבלנו רשימת תשובות לשאלות שנשאלו בנוגע לתוכנית הזאת, ולכמה שאלות שקשה אפילו היה להעלות על הדעת.

לטובת מי שפיספס, אל שלל החברות שאלון מאסק הקים, הגה או סייע להניע (תזכורת: בין השאר עומד מאסק מאחורי 'טסלה' שמייצרת מכוניות חשמליות, 'ספייס איקס' ששולחת לחלל טילים שגם חוזרים ומתייצבים לשיגור נוסף, ו'היפרלופ' שישנע אנשים וסחורות בתוך צנרת במהירות של 1,200 קמ"ש) – נוספה לאחרונה "חברת הקידוח" (The Boring Company) אשר מפתחת טכנולוגיה לכרייה מהירה וזולה של מנהרות תת קרקעיות.

ברגע הראשון נשמע הרעיון הזה פנטסטי, הזוי, מרתק וחסר שחר כאחד, אבל אלה בדיוק החומרים שמהם בנה מאסק את שאר היוזמות שלו וזה גם מה שהופך אותו לכל כך מדליק.

אם נשים לרגע בצד את העלות העצומה של קידוח וביסוס מנהרה תת קרקעית (עד 2 מיליארד שקלים לקילומטר) די ברור שהרעיון עצמו נהדר: במקום שמכוניות ומשאיות ישבשו את שגרת החיים בעיר, יפגעו בהולכי רגל וזו בזו, יזהמו את האוויר ויותר מכל – יגרמו לפקקי תנועה אינסופיים – מדוע שלא להוריד את כל התנועה הזאת אל מתחת לפני האדמה ולשחרר את העיר לתושביה?

מאסק יודע להתייחס לנושא הזה עם השילוב הנכון של רצינות והומור עצמי, וכדי להפנות את תשומת הלב של כולנו לעמוד שאלות ותשובות שהעלתה החברה לאתר האינטרנט שלה הוא צייץ אתמול בטוויטר את הציוץ הזה: "מה שאני אוהב ב"חברת הקידוח" (גם: "החברה המשעממת") הוא הציפיות הנמוכות, אין לאן ללכת אלא למטה".

בשונה מן הציוץ – עמוד השאלות והתשובות דווקא מתאר היטב את הרעיון, את חלק מן הקשיים שכרוכים בו ואת הפתרונות שנדרשים כדי ליישם אותו, והוא משלים סרטון הדמיה חדש שהחברה פרסמה לאחרונה שבו נראה ניסוי מצולם של מזחלת חשמלית בתוך מנהרה.

 

 

"חברת הקידוח" מקיימת ככל הידוע מגעים עם רשויות העיר לוס אנג'לס, שם מתוכננת רשת המנהרות הראשונה שלה, אולם עד כה לא פורסמו פרטים רשמיים בנוגע לכך, והקו הראשון שעליה היא מצהירה אמור להסיע אנשים בתוך חמש דקות חבר בין מרכז העיר לבין אוניברסיטת UCLA דרך סנטה מוניקה ושדה התעופה של העיר – נתיב שמשך הנסיעה הרגיל עליו נע בין 30 ל-45 דקות (תלוי בעומסי התנועה).

היות שהשאלות מעניינות והתשובות עליהן מספרות בעצם את כל מה שצריך לספר על החזון של מאסק ושל "חברת הקידוח", בחרנו לתרגם את דף השאלות והתשובות ללא יותר מידי קיצורים ועריכה ולהביא דברים בשם אומרם. בין השאלות המסקרנות שכדאי לשים לב אליהן מסתתרות תשובות שנוגעות לעלויות המיזם (החברה רוצה לצמצם אותן לעשירית באמצעות פיתוח טכנולוגיית כרייה מהירה, שימוש באוטומציה והקטנת קוטר הקידוח לחצי), לרעידות אדמה וגם מה עושים עם כל החומר שנחפר מתוך המנהרות, ומכאן והלאה אנחנו מעבירים את רשות הדיבור לאנשים שעוסקים במלאכה עם תרגום אחד לאחד של עמוד השאלות והתשובות שלהם (בסוגריים, ההערות שלנו):

"כדי לפתור את הבעיה של תנועה שהורסת את הקרקע חייבים הכבישים לעבור לתווך תלת ממדי, וזה אומר מכוניות מעופפות או מנהרות. שלא כמו מכוניות מעופפות, מנהרות "אדישות" למזג אוויר, נמצאות מחוץ לטווח הראייה והן לא ייפלו על הראש שלך. רשת מפותחת של מנהרות במפלסים שונים תפתור את בעיית עומסי התנועה בכל עיר – לא משנה עד כמה היא תגדל (פשוט נוסיף מפלסים ומנהרות נוספות).

כדי לגרום לזה לעבוד המפתח הוא הגדלת מהירות החפירה (מנהור) וצמצום העלויות לעשירית או פחות מכפי שהן כיום. זאת המטרה של 'חברת הקידוח'. מנהרות זולות לחפירה (שייחפרו במהירות) יהפכו גם את האימוץ של טכנולוגיית 'היפרלופ' לברת קיימא ויאפשרו תחבורה מהירה (מתחת) לאזורים מאוכלסים בצפיפות, למשל נסיעה מניו יורק לוושינגטון הבירה בתוך פחות מ-30 דקות.

מדוע מנהרות?

כדי להקל על התנועה חייבים "מסדרונות התחבורה" והמבנים שמזינים אותם לעבור לתווך תלת ממדי. אפשרות אחת היא לעלות כלפי מעלה עם מכוניות מעופפות. אלא שלמכוניות מעופפות יש בעיות עם מזג אוויר, רעש, ועם הגברת רמת החרדה של מי שנמצא מתחת להן.

אפשרות שנייה היא לרדת ולבנות מנהרות. היתרונות הם: אין גבול למספר המפלסים שבהם אפשר לבנות מנהרות ולכן אפשר לטפל בכל כמות של תנועה. המנהרות עמידות למים (לא חשופות לפגעי מזג אוויר).
בניית המנהרות וההפעלה שלהן לא מפריעה לאף אחד שנמצא על פני הקרקע. המנהרות לא מפרידות בין שכונות (כמו כבישים ומחלפים) על-ידי מבנים פיזיים ומחסומים.

 

 

 

מדוע לא עשו את זה עד עכשיו?

נכון להיום מאד יקר לבנות מנהרות – כמה מן הפרויקטים עלו עד 600 מיליון דולר לקילומטר (כ-2 מיליארד שקלים). כדי שפרויקט כזה יהיה כלכלי חייבים להפחית את עלות הביצוע בפקטור של יותר מ-10 (להגיע לפחות מעשירית מן העלות הנוכחית).

איך אפשר לצמצם את עלות המנהור?

ראשית, להקטין את קוטר המנהרה: כדי לבנות מנהרת-כביש חד נתיבית (כיום) קוטר המנהרה חייב להיות כ-8.5 מטר. אבל על ידי הסעת כלי רכב על גבי מזחלות חשמליות מהירות ורובוטיות אפשר להסתפק בקוטר של כ-4.26 מטר. הקטנת הקוטר למחצית מפחיתה את עלויות המנהור לשליש או לרבע.

שנית, לבנות מכונות קידוח שפועלות במהירות גבוהה יותר. מכונות המנהור הקיימות קיום איטיות להחריד: למעשה, שבלול זוחל במהירות גבוהה יותר פי 14 מן המכונות הקיימות. המטרה שלנו היא לנצח את השבלולים במרוץ.

הדרכים להגדלת מהירות מכונות המנהור:

1. להגביר את הכח של המכונות. אפשר לשלש את תפוקת החשמל שלהן במקביל לחיזוק מערכת הקירור.
2. פעולה מתמשכת: בטכנולוגיה הנוכחית כאשר בונים מנהרה המכונות קודחות ומפנות קרקע במשך 50% מהזמן, ומדפנות את המנהרה שנקדחה במשך 50% מהזמן. זה לא יעיל. הטכנולוגיה הנוכחית יכולה להיות משופרת כדי שפעולת הקידוח תתבצע במקביל לפעולת הדיפון והבנייה.
3. להפוך את פעולת המכוניות לאוטומטית: מנהרות בקוטר קטן מבוצעות כיום באופן אוטומטי ומנהגות בקוטר גדול דורשות פעולה של עובדים אנושיים רבים. מכונות קידוח אוטומטיות יהיו יעילות יותר, ובטוחות יותר.
4. חישמול: כיום נעשה שימוש בין השאר בקטרי דיזל. את אלה נחליף במכונות חשמליות.
5. מחקר ופיתוח: בארצות הברית אין כמעט השקעה במחקר ופיתוח של טכנולוגיות מנהור. ענף הבנייה הוא אחד המגזרים היחידים במשק שלנו שבו הפרודוקטיביות לא השתנתה ב-50 השנים האחרונות.

 

 

מהי מזחלת חשמלית, ומדוע להשתמש בה?

מזחלת חשמלית היא משטח שטוח על גלגלים שמונע על ידי מנוע חשמלי. בנוסף לכך ששיטה זאת מאפשרת להשתמש במנהרות בעלות קוטר קטן היתרונות הנוספים שלה הם:

בטיחות מוגברת: רכב אוטונומי מונע את האפשרות לטעויות אנוש ואת הסכנה של סטייה מן הנתיב. מהירות מוגברת: מזחלת אוטונומית נשלטת יכולה לנוע במהירויות של 200 קמ"ש בסביבה עירונית.
מטענים מרובים:. מזחלת חשמלית מתאימה ליישומים שונים ויכולה לשאת כלי רכב, סחורות ו/או אנשים, ואם מוסיפים לכך "פגז ואקום" מקבלים תרמיל היפרלופ (Hyperloop) שיכול לנוע במהירויות של 965 קמ"ש. מניעת פליטות גזים מסוכנות: מזחלת חשמלית היא כלי רכב עם אפס זיהום אוויר (וכל קילומטר נקי של נסיעה חוסך הפעלת כלי רכב מזהמים על פני הקרקע).

 


מה עם רעידות אדמה?

מנהרות תת קרקעיות מתוכננות נכון ידועות כמקומות הבטוחים ביותר במקרה של רעידת אדמה: מבחינה מבנית, בעת רעידת אדמה המנהרה נעה באופן אחיד יחד עם הקרקע, וזאת בשונה ממבנים שבנויים על-פני השטח.

מה עושים עם כל העפר שנכרה מתוך המנהרה?

בפרויקטים הקיימים כיום נשלח העפר שנחפר אל מחוץ לאתר, וזה תהליך יקר, רועש, גוזל זמן והוא גם עלול להיות מסוכן לסביבה. 'חברת הקידוח' חוקרת טכנולוגיות למחזור חומרי הכרייה לצורך יצירת לבנים שבהן אפשר להשתמש לצורך בניית מבנים, או לשמש כחלק מן החומר שאיתו מדפנים את המנהרה עצמה".


תגובות

גיל מלמד

נכתב על-ידי גיל מלמד

עיתונאי רכב מאז שנת 1986, מתמחה בכלי רכב, בטיחות בדרכים, ביורוקרטיה ופוליטיקה של התחבורה. כתיבה עיתונאית (בין השאר) במגזינים 'טורבו' ו'מוטו' ובעיתונים היומיים 'ידיעות אחרונות', 'טלגרף', 'מעריב', 'סופהשבוע', 'ג'רוזלם פוסט' ו'ישראל פוסט'. ממקימי המגזין 'מוטו', עורך ראשי של 'טורבו', ועורך תחום הרכב ב'מעריב'.

ארכיון: